טעות כהזדמנות למידה

הטעות כהזדמנות למידה

 (דף למידה אחרון לתלמידיי בתכנית להכשרת מנחי קבוצות)

צבי עמלי

למידה, הזדמנות למידה, אירוע למידה, תנאים ללמידה

מורי, [לימים פרופ'] משה דב כספי, לימד כי כל רגע בחיינו הוא הזדמנות למידה.

באומרי למידה אינני מתכוון דווקא או בעיקר ללימודים של חומרי לימוד הוראתיים, אלא ללמידה במובן הרחב והעמוק של המילה: למידה של אדם אודות עצמו, אודות העולם, אודות הזולת ואודות עצמו עם הזולת ועם העולם.

כדי לממש הזדמנויות למידה אנו צריכים שיתקיימו תנאים ללמידה: תנאים פנימיים אצל הלומד ותנאים חיצוניים בסביבת הלמידה. לכל לומד יש התנאים הנחוצים לו וראוי שילמדם ויכירם. ככל שנכיר את התנאים הפנימיים והתנאים החיצוניים הנחוצים לנו ללמידה כך ניטיב ללמוד.

כאשר התנאים הללו מתקיימים הופכת הזדמנות הלמידה ← לאירוע למידה.

בשׂורה זו יש בה מצד אחד תקווה להתחדשות אפשרית מתמדת של הלומד (כל עוד אנו חיים ויכולים ללמוד), אבל מצד שני, יש בה אתגר קשה ומורכב. יתר על כן, יהיו מי שיאמרו עול כבד, שיכול לעייף אחדים ולייאש אחרים. כל רגע בחיינו? כל רגע בחיינו נלמד?

כולנו יודעים היטב שאיננו מנצלים כל רגע בחיינו ללמידה. לא רק מוטל בספק אם למידה ללא הפסקה אפשרית, אלא שהשכל הישר אומר כי למידה ללא הפסקה אינה נכונה או בריאה. "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם", אמר קוהלת; מה האיזון הנכון לכל אחד בין העת ללמוד ועת להניח מללמוד?  

טעות, כאבי הטעות ולמידה

הזדמנויות למידה מסוג ייחודי הן הטעויות שאנו עושים, לעתים מכוּנות טעויות באנגלית MISUNDERSTANDING. המשמעות העמוקה של מילה זו אינה חוסר-הבנה או אי-הבנה, משמעותה העמוקה היא שהייתה כאן הבנה אחרת. הבנה אלטרנטיבית, אשר נבעה מהנחות יסוד מוטעות.

הנחות היסוד – מה ש"עמד מתחת", MIS-UNDER-STANDING – היו מוטעות ומטעות, אבל היה הגיון בטעות. לטעויות שלנו יש היגיון משלהן. על-כן הטעות היא אתר פורה ביותר ללמידה:

ראשית, יהיה עלי להבין מה היו הנחות היסוד שהובילו אותי לטעות, כלומר, לפענח מה היה ההיגיון של הטעות ומה גרם לי לאמצן?

שנית, יהיה עלי להבין מהן הנחות היסוד החילופיות, המולידות מסקנות או פעולות שונות משעשיתי; ולהבין מה לא אִפשר לי לראותן?

כלומר, הטעות היא הזדמנות למידה. כל טעות היא הזדמנות למידה.

התנאים הנדרשים כדי להופכה לאירוע למידה יצריכו מאיתנו יכולת להכיל, לסנן, לעבד ולמעט את המטען הרגשי המתלווה לטעות – את כאבי הטעות: את האכזבה, את התסכול, את העלבון, את ההשפלה, את הבושה, את האשמה. המטענים הרגשיים הללו הופנמו למן הילדות וקבלו עבורנו גם משמעות אישית, ערכית וחברתית. בהדרגה הם עלולים להפוך אצל רבים למעכבי למידה.

כדי שלא לכאוב אנו נמנעים מללמוד אודות עצמנו (הימנעות). כאשר אנו מוצפים ברגשות כואבים ומכאיבים אלה, בין אם מקורם בסביבת הלמידה ובין אם מקורם בעולמנו הפנימי, נפגעות יכולות ההבנה והלמידה או נחסמות. אבל אל מול כוחות מעכבים וחוסמים אלה יש באדם גם דחף להתגלות לעצמו ולהתעלות.

חשוב מאוד לדעת כי יכולת ההחזקה וההכלה של כאבי הטעות יכולה לצמוח וכי ניתן לפתח לצׅדה של יכולת זו גם מיומנויות של למידה מן הטעויות.

אתר הטעות הוא מעין מכרה זהב. הירידה אל מעמקיו האפלים של המכרה וכריית האדמה המאומצת אינן קלות או נוחות, אבל העבודה עשויה להשתלם ולהניב מחצבים יקרי-ערך. 

למדנו יחדיו את פרשנותו של תומס אוגדן למושג ההחזקה (Holding) של וויניקוט. ראינו כי לפונקצית ההחזקה שלבים התפתחותיים משלה. שני השלבים הבשלים יותר מבטאים רכישת בעלוּת הדרגתית של  הילד על ההחזקה. תחילה הפנמה של הסביבה המחזיקה; ואחר-כך, החזקה כחלק מהתפתחות ה"פוזיציה הדפרסיבית" ע"פ מלאני קליין. 

על ההפנמה של הסביבה המחזיקה אומר אוגדן:

"הילד לוקח על עצמו את הפונקציה של הסביבה המחזיקה האימהית בכך שהוא יוצר מצע לנפשו, סביבה מחזיקה פנימית".

על ההחזקה ב"עמדה הדכאונית" אומר אוגדן:

"הילד מכיר בכך שאינו מסוגל להניע בני אדם מהר יותר מכפי שהם נעים בעצמם, וגם לא לכווץ את הזמן שהוא ממתין בו למה שהוא זקוק או רוצה".

 

ואנו נוסיף כי הבשלת יכולת החזקה בוגרת תכלול את האפשרות להחזיק ולהכיל את חוויות ההצלחה והכישלון ולהשכיל, מדי פעם, לברך על הטעויות כהזדמנויות למידה.  

עם המעבר ממעמד של תלמיד למעמד של מנחה, הייתי רוצה לאחל לכל אחד ואחת מכם שתהיה לה או לו העזה לעשות ולטעות; ושתרכוש או ירכוש את היכולות להפוך הזדמנויות למידה לאירועי למידה. גם כאשר אנו טועים ומתקשים להתבונן על טעותנו, גם זו הזדמנות למידה.

הצליחו לעשות ולטעות וללמוד...

משל לטעות כהזדמנות למידה