40. ספק אבט
מקץ
שעות אחדות של סיור הולך וחוזר על דרך הביצים
נואשתי
מן החיפוש. אף עלתה בראשי ההשערה המציקה כי ביצים אלה
לא
היו אלא סברת כרס של דמיוני הפורה. הריון מדומה. אבל...
הדברים
התגלגלו כדרך שמתגלגלים דברים. וכשדברים מתגלגלים, מן הראוי, מדי פעם, להתגלגל עימם.
על
הארץ - לא על שיח אף לא על עץ - נח אבטיח ירוק עגול גדול.
-
"אל תיגע בי!" נבח בקול בשל.
הבטתי
בו במבט חודר ואמרתי בתקיפות "לא אגע בך, אל דאגה!"
-
"אל דאגה אתה אומר? אינך יודע דאגה מהי."
-
"לא אגע בך" שניתי.
-
"אינני חושש מנגיעה" לעלע האבטיח.
-
"ממה אם כן אתה מודאג?" שאלתי בזהירות רבה.
-
"האם תענה לי על חידה?"
-
"אנסה" אמרתי בהיסוס.
-
"מיהו או מהו?", שאל,
"שצורתו
עגולה ככיכר,
שאדום
הוא מלגו
וירוק
הוא מלבר?"
-
"אבטיח!" מיהרתי להשיב בשמחה.
-
"מאין לך?" שאל
-
"מה זאת אומרת מאין לי? כל תינוק יודע שעגול, אדום מבפנים וירוק מבחוץ הוא אבטיח.
-
"ואני?" הקשה
-
"מה אתה?" השבתי בשאלה.
-
"אני, מה אני?" תבע בקולו בדרשנות.
-
"אבטיח" אמרתי בביטחון מרגיע.
-
"מניין לך?"
-
"הנה, הבט, אתה עגול וירוק מבחוץ...
-
"נו?!" קטע אותי בקול כעוס.
-"...ואדום
בפנים", המשכתי, "וודאי יש לך גרעינים שחורים"
סיימתי
את מלא התיאור.
-
"מאין לך?"
-
"ככה זה עם אבטיחים" אמרתי במעט לא קט של חוסר סבלנות.
-
"כן, נכון, ככה זה עם אבטיחים, אבל אני? אני עגול, אמת;
אני
ירוק מבחוץ, אמת ויציב. האם אני אדום מבפנים?"
שתקתי.
-
"אתה שותק." אמר האבט.
-
"כן, אני שותק. הצדק אתך וגם הדאגה" ואחרי מחשבה הוספתי,
"רק
חור ודרכו אור."
-
"רק חור ואור" מלמל האבטיח בקול חלוש. "אל תיגע בי!" נבח.
-
"לא אגע בך".
עזבתי
את דרך הביצים, שאולי לא נבראו כלל, ונזכרתי ביהושע
שאמר
"יכול אני ליטול קישואים ואבטיחים ועושה אותם איילים
וצבאים
והללו מולידים איילים וצבאים".
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה