קבוצה: מפגש ראשון. משחק ופירוש

"לילי ואריה" – קטע  ממפגש קבוצתי ראשון ופירוש

צבי עמלי

א. קטע  ממפגש קבוצתי ראשון

קבוצה של 14 נשים צעירות, הנמצאות בתכנית הכשרה לתפקידי סיוע, ליווי וחניכה. לא הכל תסיימנה את ההכשרה. פגישה ראשונה של קבוצת למידה-צמיחה, אחת מיחידות הלימוד של תכנית ההכשרה.

המנחה פותח ונותן הסבר קצר על מטרות הקבוצה:

"המסגרת מציעה לכן כחלק מן ההכשרה, התנסות בקבוצה ושותפות בתהליכים קבוצתיים וביחסים בקבוצה. התנסות כזו מאפשרת לכל אחת מכן ללמוד על עצמה, ללמוד על עצמה בקבוצה ועל מקומה ויחסיה עם חברי הקבוצה ועם המנחה. הזמן בתשעים הדקות הבאות הוא שלכן ואתן מוזמנות לנצלו לצורך הלמידה".

המנחה נשען על גב הכיסא ומזיז את עצמו מעט לאחור.

שתיקה.

לאחר פרק זמן של שתיקה וסימנים גוברים של חוסר מנוחה, אומרת אחת המשתתפות בטון מתריס: "ממילא לא יגידו לנו כאן מה לעשות, אז אפשר לעשות מה שאנחנו רוצות".

אמרה אחרת: "בואו נשחק! יש לי משחק, סוג של טלפון שבור".

הקבוצה מחליטה לשחק.

המנחה מתבונן ואינו מגיב.

חברות הקבוצה מחליטות להוציא החוצה כמה משתתפות ומחליטות על סדר כניסתן חזרה לקבוצה. הנותרות בחדר תַמצאנה סיפור, אותו מספרים לראשונת הנכנסות. אחר-כך מכניסים את השניה בתור והראשונה מספרת לה את הסיפור, כפי שהיא קלטה והבינה. השניה קוראת לשלישית ומספרת לה את גרסתה, וכך עד החמישית והאחרונה ביוצאות.

זה הסיפור שהומצא מיד במקום:

בחורה נחמדה בשם לילי יוצאת בפעם הראשונה עם בחור ששמו אריה. הם יוצאים בערב לבלות יחד במסיבת ריקודים. במהלך המסיבה אריה שותה לשכרה. בתום המסיבה הם חוזרים במכונית מדגם חיפושית. בדרך נוסעת מולם מכונית שאורותיה מסנוורים. אריה השיכור מאבד שליטה על ההגה והחיפושית מתהפכת. לילי ניצלת ואריה נפצע. 

הקבוצה משחקת את המשחק ללא התערבות כלשהי מן המנחה.

בסיום המשחק עולה בקבוצה התלבטות מה הלאה?

המנחה מציע בנקודה זו לחברות הקבוצה לבחון מה אירע עד עתה.

ב. הפירוש שהציע המנחה לתכני הסיפור

זהו אולי סיפורה של הקבוצה שלנו. קבוצת נשים צעירות היוצאת לדרך ולה משאלות בצד חששות. משאלות למפגש מבטיח עם מנחה מיומן ועם גבר שאפשר ל"צאת אתו". חששות מפני הלא-נודע ומפני האפשרות כי המנחה שלנו שיכור, מסונוור ואינו יכול להחזיק בהגה הקבוצה. בסופו של הסיפור ישנה אזהרה למנחה מה יהא עונשו ותקווה לקבוצה לצאת בשלום מן המפגש.

האם לשמות גיבורי הסיפור משמעות? 

בפירוש זה ניתן דגש על היחסים בין הקבוצה כשלם לבין המנחה. במסגרת היחסים הללו היבטים של היחסים עם דמות סמכות ושל היחסים  בין העולם הנשי לעולם הגברי. 

ניתנת תשומת-לב לחרדה מפני הלא-ידוע ולחרדה (בעלת אופי התפתחותי מוקדם) מפני אובייקט מסוכן העלול להמיט עלינו כליה.

המשאלות והחששות שלצדן, הן  סביב האפשרות לאהוב ולשנוא בבטחה (והן נושאות בפירוש זה גם אופי אדיפלי).  

ג. פירוש להתנהגות המשחקית

הבחירה בְמשחק מבטאת דרך התגוננות מפני חרדה אופיינית לתחילתן של קבוצות בצד העזה בעלת אופי קאונטר-תלותי לחפש דרך אוטונומית לפתרון המצוקה. אולי גם הדים לניסיון לבדוק, כדברי וויניקוט, את היכולת להיות לבד בנוכחות ההורה ולשחק.

המשתתפות בוחרות בַמשחק הַמסוים הזה, שמהלכו וכלליו מבטאים התלבטות ביחס לשאלות המציקות להן: התחרות מי ראויה להישאר בחדר (ובהכשרה) ומי תאלץ לעזוב? הרצון והצורך כי "הסיפור" של כל אחת מהן יזכה לאוזניים קשובות, יובן ויישמר; והחששות שמא סיפורהּ יסולף ויעוות כמו ב"טלפון שבור" או ישמש כנגדה ואף יצא רכיל מן החדר.

יש כאן ניסיון לבסס נורמות של דיבור ושל יחסים בקבוצה באמצעות ניסוי כלים. בלשונו של קייפר השלכה של חלק מן המציאות הפנימית הקולקטיבית אל האחר, ובדיקה מה ומי במציאות החיצונית, תוך התוודעות אל התכנים השייכים למערך הנפשי הפנימי. 

בפירוש זה להתנהגות המשחקית ולמבנה המשחק ניתן דגש על יחסי-עמיתים בקבוצה; אולי גם בשאלות לגבי יחסים של עמיתות בקבוצת נשים [זאת נוסף על פן היחסים עם המנחה]. תשומת-לב לחרדה ביחס למקום של כל פרט בקבוצה ולקיום השוואה חברתית ותחרות העלולה להיות תוקפנית. משאלות וחששות באשר לאמון ולקרבה (ולחשדנות וזהירות) ולטיב היחסים שיתפתחו ב"קבוצת השוות".

ד. סיכום הפן הפרשני

ניתן, אפוא, להתבונן על המרחש בקבוצה בממדים שונים ומשלימים:

1. ראיית הקבוצה כשלם (וראיית הפרטים ותת-הקבוצות)
2. התבוננות על יחסי הקבוצה-מנחה
3. התבוננות על יחסי העמיתים
4. התבוננות מגדרית
5. בחינת תֶמות התפתחותיות תוך תשומת-לב לשלב ההתפתחותי של הקבוצה
   [בראייה פסיכו-דינמית: ברבדים מוקדמים ופרה-אדיפליים וברבדים אדיפליים ומעלה]
6. טיב החרדות, טיב ההגנות וטיב דפוסי ההתמודדות
7. המשאלות, החששות והפנטזיה הלא-מודעת

בניתוח ופירוש המשחק כאן בלטה האפשרות להתבונן ולפרש את תכני המשחק (הסיפור שספרה הקבוצה) ובמקביל ובמַשלים להתבונן בחווית המשחק, בהתנהגות המשחקית ובמבנה המשחק.

קבוצת נערות יהודיות בהכשרה. וינה 1940 (ארכיון יד ושם. כדי שלא נשכח)

 

מוזמנים להשתמש. מתבקשים לשמור על כללי ציטוט.