דיאלוג התפתחותי - שיח בשירות יחידים וקבוצות צבי עמלי

האתר יציג את מחשבותיי ומעשיי בתחומי העיסוק שלי במשפחה, בקהילה ובארגון [יחידים וקבוצות]. אשתף ברעיונות שהבשילו משך למעלה משלושה עשורים של עבודה ייעוצית, חינוכית וטיפולית. רעיונות ומושגים אשר בעיניי היו למקשה אחת, מקצועית ואישית. "דיאלוג אותנטי", "רב-גיליות", "הפונקציה ההורית", החוויה הרגשית ועיכולה, "מציאות מרובת-פנים", "מעגל המראות הנושמות", השילוש המצמח: דיאלוג-משחק-יצירה, חשיבותן של פרידות ... אשמח לשיח עם רעיונותיי. מוזמנים להשתמש (לטובה), מתבקשים לצטט כמקובל. שיח פורה, צביקה

רב-גיליות מהי?

רב-גיליות והצורך הרב-גילי בהורות [תמצית מאמר]

צבי עמלי

"אבל העץ הוא כל גיליו

כל גילוייו יחד

כגון אני שהנני כל עֲקֻבּי ומישורַי.
אברהם שלונסקי

רב גיליות

לכל אדם יש גיל כרונולוגי – הזמן שחלף מאז לידתו.
אך כל אדם, כגזע עץ, העשוי טבעות טבעות של שנותיו, כך גם אנחנו נושאים בקרבנו את כל גילינו הקודמים. אנכי האיש שמלאו לו כך וכך אביבים, אך בתוכי גם המבוגר הצעיר יותר, הבוגר הצעיר, המתבגר, הילד, הפעוט, התינוק ואולי אף העובר טרם גח אל העולם. יש הטוענים כי גם גילינו העתידיים נמצאים במהותם בתוכנו. כל תא חי נושא במטענו הגנטי את תכנית התפתחותו; וזו כוללת בתוכה גם את סיום חייו, את מותו. כל יצור חי מתוכנת להזדקן ולמות. מאחר וזקנתנו ומותנו מצויים בנו, הרי אפילו הזקן כבר קיים בי במהותו ושותף לחיי בהווה.
מושג הגיל יכול לשרת אותנו לא רק לציון הזמן, אלא לתיאור המכלול האישיותי בפרק זמן נתון של חיינו.
לכל גיל תפיסת עולמו, מערכות יחסיו, דפוסי התמודדותו והגנותיו, תפקידיו ותכנים ייחודיים לו, הטעונים ברגשות ובתובנות. גילים אלה שוכנים בעולמנו הפנימי ובעתות שהגוף והנפש בתנועה (ודאי בסערה) מבטאים עצמם וצובעים את תפקודנו. אנו, אם כן, רב-גיליים. יש לנו גיל אקטואלי, גילי עבר ועתיד וגיל שליט ברגע נתון.
איזה מן הגילים דומיננטי ברגע נתון? מול מי ובאילו תנאים, מצבים, חוויות, ישלוט גיל שאינו הגיל האקטואלי?
האם יכולה להיות לנו השפעה על הגיל השליט? האם ידיעת גילינו תוכל להיות לנו לעזר, לשימוש, לצמיחה?

שנתות האדם [1] שנתות האדם [2]

לרב- הגיליות גם ממד רוחבי.
אנשי מקצוע העוסקים בהתפתחות מתארים גילים שונים של בשלות עבור צירים שונים של התפתחותנו: גיל גופני, חושי-מוטורי; גיל קוגניטיבי; גיל רגשי; גיל חברתי-קשרי; גיל מוסרי; (גיל יצירתי- רוחני?).
ראיית ההתפתחות באמצעות הממד הרוחבי של הגיל ובחינת מידת התיאום וההתאמה בין ציריו מגבירה את יכולות האבחון והטיפול.
אריק אריקסון (1950) לימדנו כי יש להתייחס אל מהלך כל חייו של האדם כתהליך התפתחותי רציף, מלידתו ועד מותו. הבגרות והזקנה הם שלבים התפתחותיים. מותנו הוא חלק בלתי נפרד מן החיים ומן ההתפתחות.
הפילוסופיה והפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטיות רואות בחרדה הקיומית ובנטילת אחריות על חיינו ממהויות היותנו אנושיים. בהשראתן ראוי לטעון כי האדם יוכל לחיות את חייו במלואם ולממש את מלוא אנושיותו רק עם ידע לעמוד מול זקנתו ולהתייצב אל מול מותו.
לחיות חיים מלאים פירושו, בראש ובראשונה, שלא להיות נתון בהוויה הישרדותית מקפת; שנית, לחיות חיים של התממשות, קרי, של מימוש הפוטנציאל האצור באדם; ושלישית, ליצור, להעניק, להתעלות.
(גם בתחום הזקנה, כמו בתחום הילדים והנוער, יכולה הרב-גיליות לקבל משמעות מעשית. ניתן להתייחס באופן דיפרנציאלי אל פרופיל רב-גילי של האדם ולתת מענה מתאים להיבטים ולצרכים השונים של הזקן.
מריאן רבינוביץ, בספרו "גילו של אדם", הדגים כיצד ניתן לאבחן ולטפל באדם הזקן ע"פ פרופיל רב-גילי).

ציר הרב-גיליות האורכית

			עובר הורה לעובר
			תינוק הורה לתינוק
ציר הרב-גיליות			פעוט הורה לפעוט
גיל גופני הורה לגוף	גיל ארוטי רגשי הורה לרגש	גיל קוגניטיבי הורה לשכל	ילד הורה לילד	גיל חברתי הורה לקשר	גיל מוסרי הורה למוסר	גיל יצירתי רוחני הורה ליצירה
הרוחבית			מתבגר הורה למתבגר
			בוגר צעיר הורה לבוגר צעיר
			בוגר הורה לבוגר
			זקן הורה לזקן

רב-גיליות אורכית ורוחבית

כל ילד, אפוא, יש בו על-פי ראייה זו לא רק את גילו האקטואלי, אלא את גיליו הקודמים ואת גרעיני גיליו העתידיים. ודאי בולטת אצל הילד הגדל סוגית הגיל הרוחבי – הבשלת הצירים השונים של ההתפתחות.

[אנה פרויד (1965) למשל, תיארה במשנתה קווי התפתחות (Developmental Lines) בתחומי הגדילה השונים.
הווארד גארדנר (1975) וממשיכיו תיארו אינטליגנציות מרובות שניתן לראותן כצירי התפתחות רוחבית].

כיצד משפיעים הגילים השונים ואימתי יצוץ גיל זה או אחר?

מה הנחת הרב-גיליות תורמת להבנתנו אודות התפתחותם של ילדים ואודות ההורות, החינוך והטיפול?
כל הורה המגדל ילד נפגש עם עצמו מול מראת ילדו וילדתו ונפגש עם הגיל המקביל בעולמו הפנימי. מפגש זה אינו מודע בחלקו. הכרות עם הגילים הפעילים בתוכנו ועם האופן שהם משפיעים על פעולת ההורה מול הילד יכולה לאפשר הורות טובה יותר לילד ולהורה; ויכולה לחסוך קשיים הנובעים מפעולתם הלא-מודעת של התפיסות הגיליות, מערכות היחסים, דפוסי התמודדות, התפקידים ותכנים ומצבים טעונים הקשורים בגילים השונים. חלקם של היבטים אלו מתבטא ופועל באמצעות הזדהויות, השלכות, והזדהויות השלכתיות.
הצורך הרב-גילי בהורות. בכל גיל אנו זקוקים להורות. כל גיל זקוק לפונקציות הוריות כלליות ולאלה הייחודיות לו. עתים מספקים זאת ההורים. עתים מספקים זאת אחרים. עתים אנו מספקים זאת לעצמנו.
בציר הרב-גיליות האורכית נבחין בין הורות לעובר, הורות ליילוד, הורות לתינוק, לפעוט, לילד, למתבגר...
[ע"פ אריקסון נבחין בין הורות לאמון, לאוטונומיה, ליוזמה, לחריצות והתמדה, לגיבוש זהות, לאינטימיות, לאינטגריטי...]
בציר הרב-גיליות הרוחבית נבחין בין הורות לגוף, הורות לחיי הרגש, הורות לשכל, לקשר, למוסר, ליצירה...
המטפל, העובד עם הורים וילדים, זקוק להכרות עם רב-הגיליות לא פחות מן ההורה. עליו לסייע להורים לעשות שימוש לטובה ברב-הגיליות שלהם ולעזור להם להימנע מהיות מופעל על-ידם.
עליו גם לדעת ולהכיר בכך שרב-הגיליות האישית שלו פעילה גם היא מול הילדים וההורים עמם הוא עובד.
על המטפל להכיר את הפונקציות ההוריות הנדרשות עבור הגילים השונים והמשימות ההתפתחותיות השונות ואת המשתמע מכך שהוא ממלא פונקציות הוריות אך הוא אינו ההורה. [מה משתמע מכך?]
ומה כאשר הורה מגדל ילדים אחדים בני גילים שונים? ומה על המטפל במשפחה ברוכת גילים?

ומה כאשר בקרב מתבגרים צצים עולים בסערה גילים שונים בתערובת?
ומה כאשר מגדלים או מטפלים בילד שיש פערים בין צירֵי-גילֵי ההתפתחות השונים שלו?
ואם הנך מחנכת-מטפלת המתמודדת בביתך עם בני גילים מסוימים ומטפלת בו-בזמן בבני גילים אלו.

למעשה, מפגש בין אישי הוא לא רק בין שני בעלי גיל, אלא מפגש בין אשכולות הגילים של הנפגשים.

ממש גיל ושמחה!