גבולות ומגבלות הדיאלוג - טקסט לתגובה

גבולות ומגבלות הדיאלוג

צבי עמלי

 

אוהדי הדיאלוג והשיח, הכותבים על סוג זה של דיבור בין אנשים ובינם לבין עצמם, נוטים מטבע הדברים לשבח את הדיאלוג ואת השיח ולתאר את יתרונם ורווחיהם.

גם אלה שאינם הולכים שבי אחר אידיאליזציה של הדיאלוג ודבקים בתיאור מעלותיו באורח מציאותי ומבוקר, לא תמיד מתעכבים די על מחיריו וחסרונותיו ולא תמיד נותנים את הדעת על מגבלות וגבולות השיח ואיש השיח. למגבלות ולגבולות השיח אקדיש את הדברים הבאים.

 

לדיאלוג יש צורך בשותפים ובתנאים. לא תמיד נמצאים שותפים ולא תמיד מתקיימים תנאים המאפשרים את עצם פתיחת השיח. לעתים השיח נפתח, אך גורמים שונים מקשים עליו, מעכבים אותו, עוצרים אותו או מסיימים אותו.

למעשה יש להבין כי גם כאשר מצויים שותפים לדיאלוג וגם כאשר מתקיימים תנאים פנימיים וחיצוניים לפתיחתו, הדיאלוג צפוי להיתקל מדי פעם בגורמים המקשים על רציפותו ואף על עצם קיומו.

הבנה כזו חיונית הן כדי שהמעוניינים בדיאלוג יְפַתחו יכולת הכלה של הקטיעה והמשבר, כלומר, לא ייפגעו או יתייאשו על נקל בעת עלייתו של שיח על שרטון; והן כדי שאנשי השיח יְפַתחו מיומנויות של איתור השיבושים והמשברים ומיומנויות להתמודד עמם ולפותרם.

 

גורמים מונעי פתיחה של דיאלוג האמנם?

 

1. חוסר עניין בקשר וחוסר מוטיבציה לשיח

כל אחד יודע היטב כי לא אחת הנך מעוניין בשיח עם מישהו ולמורת רוחנו האחר אינו מעוניין בשיח עמנו. לעתים אין סיבה ברורה ולעתים הסיבה תיוותר עלומה מעינינו.

2. למידה שלילית, כוויי-מילים, מי שנכווה ממילים ונמנע משיח

• הימנעות
• סוגי הסתרה וצמצום
• פסאודו-שיח

לא מעט אנשים התנסו בצעירותם ובהתבגרותם בחוויות שיח פוגעות. נתקבעה למידה כי מילים ושיח יש בהם יותר סיכון מסיכוי. התגובה ההגנתית היא הימנעות בדרגות שונות, הסתרה מודעת ושאינה מודעת של חלקים ותכנים, העמדת פני שיח.

3. חסר בהרגלי שיח ובמיומנויות שיח

סביבות משפחה וחינוך מקנות הרגלי שיח ומיומנויות שיח על-ידי "מודלינג" ועל-ידי הקניה פעילה פורמלית ובלתי-פורמלית. יש הגדלים בסביבות שהשיח בהן דל והן יוצרות חסר בהרגלי השיח ובמיומנויות השיח.

4. רתיעה ואיום מפני האחר ומפני השונות

• איום מפני השונה, ללא היכרות אישית מוקדמת [להבדיל מאחרוּת שאינה רעיונית. בהמשך]
• איום בעל אופי נרציסטי

האחר, השונה, אמנם מעורר בנו עניין וסקרנות, מפיח בנו רצון לַחדש, אבל בד בבד הוא מייצג זרות מאיימת ומעורר חרדה וחוסר ביטחון. כאשר רמת האיום והחרדה גבוהה היא מדכאה את הסקרנות ואת תקוות ההפריה ההדדית וההתחדשות וכופה התגוננות בדרכים שונות של קפיאה, בריחה ומתקפה. הצבעתי כאן על מצב שאין בו היכרות אישית קודמת, כדי להדגיש את כוחה של החרדה ונלוויה, ההכללה, הסטריאוטיפ והדעה הקדומה.

לאנשים בעלי הפרעה נרציסטית האיום נושא אופי התפתחותי עמוק, שלא כאן המקום לעסוק בו.

5. יריבות ושנאה אישית

יריבות אישית, של יחסים בין-אישיים שיש בם פגיעה מכאיבה, עלבון עמוק ושנאה

6. יריבות אידיאולוגית א-פרסונלית

יריבות רעיונית, אידיאולוגית, ללא היכרות אישית מוקדמת. גם במקרה זה להכללה, לסטריאוטיפ ולדעה הקדומה תפקיד משמעותי בבלימת הדיאלוג.

7. פערים ביחסי כוח

• יחסי קטן-גדול (צעיר-בוגר)
• יחסי מרות ותלות (הורה-ילד, מורה-תלמיד, מעסיק-עובד, מרפא-נזקק, מפקד-חיל...)
• יחסי תלות (בעלי מגבלות-מלווה או מטפל, בעלי תפקיד-לקוח...)

דיאלוג אינו מחייב סימטריה, אך הוא מחייב מידה של הדדיות. כאשר אנשים מצויים בקשר אַ-סימטרי ולא הדדי קשה יותר לקיים דיאלוג. כאשר יש פערים גדולים ביחסי הכוחות, ודאי כאשר קיים צד אחד התלוי באחר ו/או נתון למרותו, קיים חשש של החלש מפני תגובה או מפני יוזמה של החזק, העושה שימוש לרעה בכוחו, בסמכותו או במעמדו. קיים לעתים גם חשש אצל החזק מפני פגיעה בחלש.

8. מגבלות אישיותיות

• מגבלות קוגניטיביות, שפתיות, תקשורתיות
• מגבלות נפשיות-רגשיות
• מגבלות גופניות

9. מגבלות וגבולות תרבותיים

ישנן תרבויות דיאלוגיות יותר ופחות. יתכן ומתקיימים בהם דיאלוגיים שאנו איננו מכירים או איננו מחשיבים בתרבויות המוכרות לנו כדיאלוג.

10. מגבלות וגבולות בין-תרבותיים

כאשר מתקיים מפגש בין אנשים השייכים לתרבויות שונות יתכנו הבדלים קשים לגישור, בצירוף קשיי המפגש עם האחר השונה.

11. תנאים חיצוניים מפריעים

כאשר אין זמן מספיק, כאשר תנאי המרחב אינם מתאימים, כאשר "רעשים" חושיים מתערבים בשיח, הפרעות כאלה יכולות להכשיל את הדיאלוג (לעתים תנאים מקשים מגייסים את שותפי השיח למאמץ משותף כדי להתגבר על המכשלות).

 

כל אחד מן הגורמים שמנינו אינו פוגע בדיאלוג באופן טוטאלי בהכרח.

כל אחד מן הגורמים שמנינו יכול להשפיע הן על עצם הפתיחה של השיח והן על קטעים בהמשכו.

 

הגורמים הבאים יכולים להופיע תוך כדי הדיאלוג ולהקשות עליו, לעכבו או להפסיקו:

1. תהום הנפערת דווקא בשל תכני ואופני השיח; סכסוך המתגלע בשל דיאלוג אותנטי
2. הצפה רגשית של כאב, עלבון והשפלה, פחד וחרדה, ייאוש, התרגשות
3. חוויה של היות בלתי נשמע, בלתי-נראֶה, בלתי-מובן; מסולף
4. מגבלות פיזיות (תשישות, רעב)
5. עייפות נפשית, דיכאון

 הקוראים מוזמנים לבחון מול כל גורם שלעיל את ניסיונם האישי, בין בצד המעוכב ונחסם, בין בצד המעכב וחוסם. אלה מכם הנכונים להגיב באורח פעיל ולשתף בניסיונם, מוזמנים לשיח עם הטקסט. בתום תקופה של התייחסויות, אשלב מן התגובות בגוף הכתוב (אלא, כמובן, אם מישהו יסתייג מכך).
ניתן להגיב כאן או בדוא"ל: zviamely@gmail.com