קבוצת שיח והמכל
הדיאלוגי
בהשראת איסאקס
ובדיאלוג יוצר עמו
צבי עמלי
לפניכם
דגם של התפתחות קבוצת שיח, אשר נוצר בהשראת עבודותיו של וויליאם איסאקס[1] (1993-4; 1999), המדגיש את חשיבות ההיווצרות
של המְכַל הדיאלוגי לצורך קיום שיח פורה.
בדגם
המקורי 4 שלבים, המתמקדים במְכַל ובמתרחש בו.
הדגם
הוער, עובד והורחב על-ידי לדגם בן 5 שלבים ובו שתי פאזות(בנות שני
שלבים)
ושלב סיום.
1. הדגם של וויליאם איסאקס
שלב 1: אי-יציבות של המכל
שלב 2: אי-יציבות בתוך המכל
שלב 3: חקירה בתוך המכל
שלב 4: יצירתיות בתוך המכל
שלב
1: אי-יציבות של המכל
בקרב חברי הקבוצה
חוויה של חוסר אוריינטציה, חשד בסיסי; חרדת אי-ודאות; חיפוש אחר בטחון,
סדר, מוּגנוּת ואמון. הפעילות של היחידים בקבוצה משקפת התחלות
והעזות ראשוניות, המהוות
גישושים ובדיקות, מעין הפרחה של "בלוני ניסוי".
אלה גרעיני האוריינטציה במרחב החדש הנבנה.
- יש להתגבר על "משבר ההתחלה" ולהמשיך אל השלב השני.שלב 2: אי-יציבות בתוך המכלחברי הקבוצה פוגשים שוני, קיטוב ועימות על רקע עלית הבדלים בין-אישיים ובשל חוסר לכידות. קיימת היאחזות הגנתית ונוקשה של הפרטים במוכר, במה שכבר סופַר, באמונות האישיות ובהנחות-יסוד קפואות. נוצר משבר: הפחד להשעות את הידוע, להטיל ספק ב"ודאויות". הפעילות של היחידים בקבוצה משקפת הצגת חוויותַיי, ניסיונִי, עמדותַיי כעובדות העצמי שלי. אלה גרעיני העבודה הקבוצתית.
- יש להתגבר על "משבר ההשעיה" (השעיית המוחלטות של הידוע) ולהמשיך אל השלב השלישי.שלב 3: חקירה בתוך המכלחברי הקבוצה מעזים לשקול מחדש ודאויות, מוכנים לשתף בשאינו מעובד בתוכם, ולחקור גם את המנוגד, הזר, האפשרי, באופן פחות שיפוטי וסוער. המחלוקות המתעוררות מתונות יותר ומאפשרות המשך החקירה. נוצר משבר, פחד מכאב קבוצתי: כיצד נעמוד בפני תוצאות היווצרות של עולם מקוטע, לא טוב דיו? הפעילות הקבוצתית משקפת זרימת אסוציאציות ומשמעויות, רגעים של הארה ושל תובנות ומעת לעת נחווית בהלה ומתרחשות נסיגות. אלה מְסַמְנֵי האמון הנבנה ושיתוף הפעולה הדיאלוגי.
- יש להתגבר על "משבר הכאב הקולקטיבי" ולהמשיך אל השלב הרביעי.שלב 4: יצירתיות בתוך המכלחברי הקבוצה רכשו אמון וחוויות של יכולת ואומץ. הם יוצרים אחוות עשייה משותפת. היחידים מתחילים לחשוב יחדיו באורח יוצרני ופורה. צצות הבנות ותובנות חדשות, שהן תוצאת השיח מרובה-הפנים. עתה חווים חברי הקבוצה רגעים של קרבה, של הנאה ושל סיפוק ועשויים להתעלות לכדי יצירה גם בחֶסֶר, בכאב ובקונפליקט.לאחר ניהול דיאלוג בקורתי עם הדגם, הוארו לי הדברים הבאים:א. ניתן להתבונן על ארבעת השלבים כביטוי לשתי פאזות:הפאזה הראשונה, פאזה של ייצוב הקבוצה ולה שני היבטים: 1. ייצוב המכל הקבוצתי 2. ייצוב המוכלים והמתרחש ביניהם במכל.הפאזה השנייה, פאזה של עבודה בקבוצה וגם לה שני היבטים: 1. ברור וחקירה של העמדות והדעות האישיות בתוך המכל הקבוצתי. 2. יצירה בתוך המכל הקבוצתי, כלומר, חקירה, למידה ומחשבה משותפות המולידות הבנות ותובנות חדשות.ב. באמרנו פאזות והיבטים כוונתנו לדגם שלבּי ליניארי מבחינת מגמת ההתפתחות, אך בד בבדגם מודל בו מתקיימת תנועה בין הפאזות ובין ההיבטים בהתאם להשתנות התנאים בתוך המכל ומחוצה לו. זה הממד הספיראלי של התהליך (ראה בטבלה המסכמת).ג. בכל שלב עוסקת הקבוצה בסוגית גבולות מרכזית האופיינית לשלב: בשלב הראשון גבולות המכל; בשלב השני גבולות המוכלים; בשלב השלישי גבולות היחסים; בשלב הרביעי גבולות התודעה והיצירה. בכל השלבים מתקיימים גבולות ביחס לכל הנושאים, אך בכל שלב יש עיסוק דומיננטי בסוגיה אחת.ד. בשלב השלישי מתקיימים שני משברים. האחד, "משבר הכאב הקולקטיבי" המתאר (ע"פ איסאקס) את מצוקת הקבוצה וייאושה על רקע ההתפכחות מן המשאלה האומניפוטנטית להיות מושלמים; והחשש להיות ולהיראות חסרים, פגומים, מאכזבים.משבר שני (איסאקס לא תיאר אותו) "משבר המהר מדי, עמוק מדי". הקבוצה נבהלת ממהלך שנחווה, לאחר מעשה, כמרחיק לכת, מהיר מדי או עמוק מדי ומגיבה בעצירה ובעצירוּת. [יתכן גם משבר היחיד של "מהר מדי עמוק מדי": בהלת היחיד מפני ידיעה או גילוי שטרם הבשילו].ה. הדגם של איסאקס מתעלם מסופו של הדיאלוג הקבוצתי. האם זו משאלה של יוצרו "שלא ייגמר לעולם"?אני סבור כי אין אפשרות לדלג על נוכחותו של סוף אפשרי למכל הדיאלוגי ולחיי הקבוצה. יתר על כן, אני סבור כי כל דגם וכל עמדה הנחייתית צריכה לראות בסיום ובפרידה תימה התפתחותית המהווה חלק מן העבודה בקבוצה; קל וחומר, סיומה הקונקרטי של הקבוצה.לכן, הוספתי שלב חמישי, המתאר את עיסוק הקבוצה בסיום הדיאלוג ובפרידה מן המשתתפים ומן המכל הקבוצתי. הבנה זו הוסיפה לשלב הרביעי (בו לא התקיים ע"פ איסאקס כל משבר...) את קיום "משבר הסיום הקרֵב", הגורם לקבוצה להאיץ תהליכים או להימנע מלנוע כדי שלא להתמודד עם חוויה של אובדן או של קטיעה. בשלב החמישי נפגוש את "משבר הפרידה", המבטא את תגובת המשתתפים לפרידה קרבה. קבוצה המתקשה להתמודד עם סיום, מתעלמת מן הפרידה, מנסה לבטלה או נפרדת טרם עת.2. הדגם המורחבעתה, נוצר דגם מורחב ומורכב יותר של המכל הדיאלוגי הקבוצתי:פאזה ראשונהייצוב הקבוצה ובה שני שלביםשלב 1: אי-יציבות של המכלשלב 2: אי-יציבות בתוך המכלפאזה שנייהעבודה בקבוצה ובה שני שלביםשלב 3: חקירה בתוך המכלשלב 4: יצירתיות בתוך המכל"פאזה שלישית"פרידהשלב 5: פרידה מן המכל והמוכלים
- אל מול הדגם של המכל הדיאלוגי נעמיד להשוואה וחקירה דגם הכלה נוסף:ארבעה מעגלי הכלהא. מכל הפרט.ב. המכל הקבוצתי.ג. מכל ה"סטינג" והחוזה.ד. מכל המנחה.טבלה מסכמת
|
פאזות
|
|
שלבים
ו"גבולות"
|
הממד
הספיראלי
|
משימה התפתחותית
|
משבר
התפתחותי
|
|
פאזה ראשונה
ייצוב הקבוצה
|
↕
|
שלב 1:
אי-יציבות
של המכל
גבולות
המכל (בנייה)
|
↕
↕
↕
|
חיפוש אחר
סביבה
של ביטחון
ואמון
מהם תפקידי המנחה?
|
"משבר
ההתחלה"
|
|
שלב 2:
אי-יציבות בתוך המכל
גבולות
המוכַלים
|
מנסים↔נמנעים
ממאבק
בין-אישי
מהם תפקידי המנחה?
|
"משבר
ההשעיה"
השעיית המוכר, הידוע המוחלט. הטלת ספק
בונה.
| |||
|
פאזה שנייה
עבודה בקבוצה
|
שלב 3:
חקירה
בתוך המכל
גבולות
היחסים
|
בדיקת הבדלי
עמדות, דעות,
דפוסים, תכונות
מהם תפקידי המנחה?
|
"משבר הכאב
הקבוצתי"
"משבר המהר מדי/עמוק מדי"
| ||
|
שלב 4:
יצירה
בתוך המכל
גבולות
התודעה והיצירה
|
חשיבה
משותפת
ופירות
משותפים
מהם תפקידי המנחה?
|
עם
התקרב הסיום:
"משבר
הסיום הקרב"
הימנעות בשל פרידה קרובה
או האצת תהליכים
| |||
|
"פאזה שלישית"
פרידה
|
|
שלב 5:
פרידה
מן
המכל והמוכלים
[המנחה
כמכל ומוכל]
גבולות
המכל (פירוק)
|
|
סיכום התהליך והשיח. צרירת החוויות, הנפשות החברות בקבוצה ורוח הקבוצה.
פרידה מן הקבוצה העמיתים, המנחה
מהם תפקידי המנחה?
|
"משבר הפרידה"
התעלמות מן הפרידה, ניסיונות לביטול
הפרידה או דחייתה, פרידה טרם עת, קטיעה.
|
- שאלה: ע"פ ארבעת מעגלי ההכלה א. מכל הפרט. ב. המכל הקבוצתי. ג. מכל ה"סטינג" והחוזה. ד. מכל המנחה. על אלו מכלים להיות יציבים באיזה מן השלבים?
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה