מאפיינים של קבוצה קטנה
מונחית
צבי
עמלי
לפניך מאפיינים של קבוצה קטנה מונחית,
המספקת מצע להתפתחות אישית באמצעות דיאלוג ולמידה אודות עצמי בקבוצה.
1. מטרות.
קבוצה קטנה (מקובל לומר 8-12 משתתפים +- 2) היא אוסף של אנשים שפועלים יחדיו למימוש
מטרות רציונאליות ואי-רציונאליות משותפות (או מסתייעים בקבוצה על חבריה לממש מטרות
פרטיות). המטרות השונות הן בנות שינוי ויכולות
להיות גלויות וסמויות, מוצהרות ומודעות או מודעות בחלקן ושאינן מודעות.
2. האוניברסאלי והייחודי שבפרט.
חברי הקבוצה הם אנשים דומים-שונים: דומים
זה לזה ואחרים זה מזה. לכל משתתפי הקבוצה יסודות אנושיים אוניברסאליים משותפים ובה
בעת כל אחד מהם הוא אדם ייחודי, חד-פעמי.
היסוד האוניברסאלי מהווה בסיס לכל שיח,
ותשתית אפשרית לאחווה אנושית בסיסית ולאמפתיה. היסוד הייחודי מהווה אופק לכל שיח
ומקור לפוריות היחסים, החשיבה והלמידה.
3. צרכי השתייכות ונבדלות.
בקרב כל פרט המשתתף בקבוצה מתקיים מתח
מסוים בין רכיבים השואפים להשתייכות, לקונפורמיות, להתחברות,
לקשר, לאינטימיות ועד לצרכי התמזגות לבין רכיבים השואפים לאינדיבידואליזציה, להתייחדות, למקוריות,
לנבדלות, לנפרדות ועד לצרכי לבדיות.
4. חברה מתהווה ויסודות עבר-חברתי אישי.
כל קבוצה נבנית היא חברה חדשה-ישנה. חברי
הקבוצה הנבנית יוצרים חברה חדשה, המקיימת סדר משלה, שפה, מנהגים, גבולות וכללים
משלה, המצויים בהקשר החברתי-תרבותי המסוים בו נמצאת הקבוצה. מאידך גיסא, כל משתתף
מביא אל הקבוצה את החוויות, התפיסות ודפוסי הקשר וההתמודדות של השתייכותו בעבר
לקבוצות משמעותיות (למשל, המשפחה
וקבוצת שווים המשמעותית). היחסים בקבוצה הנבנית גם הם יחסים
בין-אישיים חדשים-ישנים. ליחסים ממד עכשווי וממד העברתי שמקורו ביחסים משמעותיים
בעבר.
5. תת-קבוצות בקרב הקבוצה.
בעת שחברי הקבוצה מצויים בתוכן או בחוויה
מסוימים, הקבוצה נחלקת (במודע או שלא
מודע), לתת-קבוצות, המנהלות יחסים על-פי
השתייכות התוכן או החוויה. מבנים תת-קבוצתיים משתנים ויכולים להתקיים במקביל.
בקבוצה מונחית קיימת תת-קבוצה של יחידת הנחיה.
6. מנהיגות.
קבוצות נוטות להזדקק למנהיגות. יש חברים
בקבוצה הנוטים במצבים מסוימים, מתוך אופיים, לחפש באורח מודע או שאינו מודע עמדת
מנהיגות. קבוצה [במצב נתון] מטילה את תפקיד המנהיג על אותו חבר הנוטה [בַּמצב הנתון] לחתור לעמדה מנהיגה. כאשר משתנים התנאים או המטרות,
עשויה להתחלף המנהיגות. המנהיג אינו בהכרח מנחה הקבוצה.
7. מעגל המראות הנושמות וההד החי.
חברי קבוצה מהווים זה לזה מראות נושמות
והד חי. בכך נוצר מצע ליחסים שיש עמם למידה. בכך נוצרת הזדמנות להכרת האחר ולהכרת
עצמי באמצעות דיאלוג וחקירה. תהליך זה מורכב ודורש זמן לצורך רכישת אמון בקבוצה
ומיומנויות של שיח חוקר בקבוצה וכן בשל הצורך להפריד באורח זהיר, בתהליך
הדרגתי ונִשְנֶה, בין ההשתקפויות וההשלכות המעורבות של עצמי ושל האחרים במעגל
המראות הנושמות והדהודיו. עמידה מול מראות
נושמות מעוררת שאלות של זהות ושייכות.
8. הגברה.
תהליכים קבוצתיים מגבירים ומעצימים
תחושות, רגשות, חוויות וכוחות נפשיים באמצעות מנגנוני השלכה, הפנמה והזדהות
גופניים ונפשיים, מודעים ושאינם מודעים. תהליך קבוצתי יכול להיות מדבק.
9. כוחות בניה וכוחות פירוק.
בכל קבוצה פועלים כוחות בונים, מצמחים ואף
מרפאים וכוחות מעכבים, חבלניים ואף הרסניים. הנחית התהליכים הקבוצתיים על-ידי איש
מקצוע יכולה לסייע בניווטם בכיוון בונה וברתימת כוחות חבלניים לתהליכי למידה
וצמיחה.
10. חווית הגוף והנפש את ממדי המרחב והזמן.
בכל קבוצה קיימות באורח פעיל (לא תמיד מודע) חוויות גופניות-תחושיות וחוויות נפשיות-רגשיות של
המרחב האישי ושל הזמן האישי; וחוויות גופניות ונפשיות של המרחב הקבוצתי ושל הזמן
הקבוצתי. אין להתעלם מהן.
11. צירי מערכות יחסים.
א. אנשים מקיימים מערכות יחסים עם עצמם – יחסים עצמיים.
ב. אנשים מקיימים עם אחרים מערכות יחסים בעלות רכיב שאופיו "אנכי",
א-סימטרי, (כמתקיים בין הורה וילד, מורה ותלמיד, בעל
סמכות וכפיף);
ומערכות יחסים בעלות רכיב שאופיו "אופקי", סימטרי
יחסית, (כקיים בקרב
"קבוצת השווים"). בקבוצה באות לידי ביטוי כל מערכות
היחסים הללו והיא מהווה על-כן שדה פורה לחקירה ולהתנסות ביחסי אדם עם עצמו בקבוצה,
במערכות יחסים אופקיות, אנכיות ומעורבות ובהשתנותם משך חיי הקבוצה.
12. הפנטזמה של הקבוצה כישות.
משתתפי הקבוצה נוטים במצבים של חסך
ונזקקות, במצבים מאניים ואופוריים או במצבי חרדה וייאוש להתייחס אל "הקבוצה"
כאל ישות חיה בעלת אופי חזק או חלש, מיטיב או דמוֹני. במצבים אלה
חווית העצמי האוטונומי מצטמצמת עד כדי הבלעות בישות הקבוצתית הפנטזמטית.
13. קווי התפתחות הקבוצה.
ההתפתחות של קבוצה קטנה בהתהוות יתאפיין
במגמה הכללית הבאה:
מערב-רב לא מובחן יחסית; לא לכיד; לא מתואם;
מצומצם-נוקשה יחסית; במצב הישרדותי-אנימלי,
אל עבר ריבוי-פנים, מובחנות וייחודיות הפרטים; לכידות [אמון,
סולידריות, אחווה, ערבות הדדית]; פתיחות וקרבה, תיאום [שיתוף-פעולה,
חלוקת עבודה, סינרגיה]; גמישות-התרחבות-צמיחה; ועמדה דיאלוגית-יוצרת.
בקבוצה מונחית יתווסף ממד התפתחותי מתלות
יחסית, המוטלת על המנחה או על מנהיג אל עבר אוטונומיה יחסית ולצדה אפשרות
לסמוך על המנחה ולהיעזר בו ובחברי הקבוצה.
בקבוצה רגילה שהתפתחותה תקינה זו תהא
המגמה הכללית. מגמה התפתחותית זו אינה לינארית, יש בה השתהויות
ונסיגות. ההשתהות משרתת צבירת כוח, התארגנות, הטמעת המתחדש ותרגולו. התסוגה היא
תולדת חרדה מפני הלא-ידוע במציאות הקבוצתית ומפני כאב במציאות הנפשית. תודעת
הפרטים מתגוננת מפני תכנים מכאיבים או מאיימים על הנפש. חרדה זו מהדהדת, מוגברת
ומידבקת במעגל המראות הקבוצתי. התסוגה היא אל דפוסי תפיסה ותפקוד מוקדמים, בין אם
אל אלה שסיפקו בעבר תחושת ביטחון ובין אם אל שחזור תבניות כושלות.
כאשר הזמן העומד לרשות חיי הקבוצה מוגבל,
מגמת ההתפתחות תתקיים עד המקום שהתאפשר.
יש לדעת שלעתים בשלבים מוקדמים של הקבוצה
(ובמצבי דחק) נדמית ההתנהגות בקבוצה בשלה יותר מכפי שהנה (פסאודו בשלות). כאשר מסתמן סיום הקבוצה, תתכנה נסיגות כחלק מתגובה
הגנתית מול איומי הפרידה.
14. תפקיד המנחה.
על המנחה ללוות את חוויות ההתנסות של חברי
הקבוצה כפרטים וכקבוצה. עליו לסייע ביצירת מצע בטוח ליחסים המאפשרים שיח וחקירה,
החותרים אל האמת הנפשית של הפרט. עליו לאפשר שחזורם וביטויים של
מערכות היחסים המוקדמות המופנמות במסגרת היחסים העכשוויים המתקיימים עמו ועם חברי
הקבוצה. עליו לסייע בהבנת המצבים בהם מטענים חווייתיים-רגשיים מתערבים או מחבלים
בהשגת מטרות הקבוצה. כל זאת יעשה בתום לב, תוך קשב חוויתי-רגשי ועמדה
דיאלוגית אמפתית ותוך כדי שיח מתמיד פנימה-חוצה, שמטרתו למנוע שלטון
הצרכים האישיים של המנחה על שירות המטרות והצרכים של הקבוצה וחבריה.
עיבוד החוויות הרגשיות של המשתתפים (בקבוצה ומחוצה לה) והרחבת יכולתם לעבד את חוויות חייהם בכוחות עצמם הם
יעדים מרכזיים בצמיחת חברי הקבוצה. מקום מיוחד יש לתת לעיבוד חוויות פרידה
משמעותיות מחוץ לקבוצה ובקבוצה עצמה.
הנחית התהליכים הקבוצתיים על-ידי איש
מקצוע יכולה לסייע בניווט היחסים הנרקמים והתהליכים בכיוון בונה וברתימת כוחות
מעכבים וחבלניים לתהליכי חשיבה, למידה וצמיחה.
ראשי הפרקים
הבאים יכולים לשמש גם בסיס פורה לשיח-חוקר בקבוצה שחבריה מעוניינים בלמידה
התנסותית-דיאלוגית של החוויות,
היחסים, והתהליכים המתרחשים בקבוצה קטנה מונחית. הכתוב תמציתי ודחוס ומזמין קריאה
חוזרת מאומצת, חשיבה חוקרת-ביקורתית ושיח רב-קולי, בו הפרט אינו חותר לגבור על
חבריו לשיח, אלא מחפש יחד עמם משמעויות חיות ומשתנות.
הקריאה תהווה
נמל יציאה, תחנת תדלוק ושיבה לספינת המסע הקבוצתי. המנחה יסייע לשיח ויעודד
רפלקציה של המשתתפים.
ניתן לפתוח
בשיח החוקר בכך שכל משתתף יבחר תחילה ראש-פרק המושך אותו ביותר וראש-פרק זניח
בעיניו, ויברר לעצמו בקבוצה מה עמד מאחורי הבחירה. אפשר לפתוח בשיח על התנאים
הנדרשים לְדעת כל אחד לקיום שיח-חוקר כזה עבורו. מומלץ להקדיש לפחות מפגש
לכל נושא. חברי הקבוצה מוזמנים לכתוב לצד מתווה זה את גרסתם למען אחרים בעתיד.
הכתוב
תמציתי, דורש קריאה מאומצת וחוזרת; ומזמין לשיח.
קבוצה קטנה...
תגובות: zviamely@gmail.com
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה